יערה רובין / אליך |
וידך משחקת בעדינות בידי,
אני רואה בעיניך ניצוץ מוכר,
ויודעת שהפעם זה באמת נגמר.
לא תשחק עוד בלבי,
לא תבוא אליי אחרי ההיא.
אבל כשאתה יושב ככה מולי,
וידך משחקת בעדינות בידי,
אני רואה בעיניך ניצוץ מוכר,
ויודעת
שאתה נשאר.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|