הממ, אני לא יודע מה לומר...
ציפיתי מעצמי להסביר הכל במכתב הזה, אבל אני לא יודע איפה
להתחיל אפילו, מה לכתוב...
הכל מתחיל בזה שאני אוהב אותך.
וכפי שאת יודעת, אני עושה דברים בגלל זה, כמו לכתוב עכשיו,
למשל...
לפעמים, אחרי שאני עושה דברים ורואה את התוצאות, אני יושב/שוכב
וחושב על הכל... מה שעשיתי, למה, מה יצא מזה...
אז אחרי חשיבה די מרובה, היום הגעתי למסקנה (לא שגיליתי את
העולם) שדרוש אדם כדי שיהיו טעויות. אבל הבנתי שיותר מזה, דרוש
לב אמיתי וחזק, מלא רגש, שהאדם יילך אחריו, כדי לטעות.
אני מחשיב את עצמי אדם כזה. אדם שפועל ע"פ הרגש.
זה לא אומר שיש לי תירוץ, הלב, למעשים שאני עושה.
זה לא אומר שאת צריכה לסלוח לי.
זה לא אומר אם אני אדם טוב או רע.
זה פשוט מסביר למה. למה, למה, למה...
למה אני עושה דברים שפוגעים, אומר דברים טיפשיים ועושה
כאלו...
אני מונע ע"י הלב מבחירה.
וזה רק בגלל שהלב הוא כל העולם בשבילי. ושאת בתוכו.
אני מצטער על הדברים הפגומים שעשיתי.
אני לא יודע כמה זה עוזר, ה"הסבר" הזה שכתבתי...
אבל אני מקווה שזה עוזר, בשבילי ובשבילך.
וכדי לסיים את המכתב בסדר כרונולוגי מההתחלה לסוף, אני אסיים:

הכל מתחיל ונגמר בזה שאני אוהב אותך...