את קמה בבוקר, כל כך חמים מתחת לשמיכה שאת לא מסוגלת אפילו
להוציא את היד. נעים ופרחים ושמש וציפורים מצייצות. הזמן לקום.
הבוקר שמתחיל כל כך שמח, בזיכרונות עמומים של חלומות על מלאכים
ואתמול בערב, מתכוננת לצאת ואז בום. הודעה ועוד אחת ועוד אחת
ועוד אחת, והן כל כך רעות. כל כך פוגעות שעד עכשיו את לא בטוחה
שאת סולחת. האדם שאת הכי אוהבת בעולם הסתבר כיצור שפל ושטחי
ולך אין מה לעשות בנידון. את מאוהבת עד הגג, עד שהלב מתפוצץ
לאלפי חתיכות קטנות שנופלות מהשמיים כמו קונפטי ביום הולדת. רק
שלך אין יום הולדת היום, זה עוד רחוק. ואם מישהו שואל, אז
חוגגים הלוויה. את ההלוויה של הלב שלך, הרגש שלך. גוויה מונחת
בצד הכביש ועורבים מחטטים בה ועפים, אפילו הם לא מוצאים את
הטעם ללא הרגש. נבלה מטונפת מונחת בשלווה. אף אחד לא יטרידך
היכן שאת עכשיו. שעות וימים ושנים ואנשים עוברים ואפילו לא
מסתכלים, כל כך עיוורים למה שמסביבם. ואת יודעת שאת חכמה מהם
ואם הייתה לך ההזדמנות להלך בחופשיות בטח היית שמה לב, בטח
היית את ואת ואת... כמה שטויות את מדברת. שתקי, פעם אחת ולתמיד
שתקי ותקשיבי לאחרים. אף אחד לא באמת מכיר אותי את אומרת, אני
הרי מיוחדת ושונה מכולם. אני היא שדונת בעולם של פיות, פניי
מחודדות ועיניי ירוקות בעולם של תכולות עיניים עגלגלות. אינני
אלא גופה מרוטשת בצד הכביש ותו לא. חוצפנית ללא גבולות, קוראת
למורה שלה כלבה, נערה מרדנית  וסוררת שאי אפשר להגיע ללבה. לא
מגיע לה לשכב בצד הכביש מדממת? גם דם כבר לא נשאר, אין לו לאן
לזרום ללא הלב והרגש. אף אחד לא יכול להגיע אלייך, ולא משנה
כמה הוא ירצה. יש אולי בן אדם אחד בעולם שבאמת באמת מבין אותך.
אולי שניים אבל זה לא חשוב, את השני את לא תראי הרבה זמן
והראשונה? הכל יחסי. אינך יודעת מה הולך שם בכלל. אינך יודעת
מה הולך בתוכך. אני רוצה לקום ולהיות שוב בין החיים, לטייל
ברחוב הגשום ולהתבונן בגופות מרוטשות ומחויכות של שדוניות
סוררות כמוני השוכבות בצד הכביש. רוצה להביט בהן ולחייך. לדעת
שאני שונה ואחרת. אני אני ואני עדיין לא כמו כולם. אינני
מסובכת. כולם מכירים ואוהבים ומחבקים אותי. אני מיוחדת גם
כשאני הולכת עם הזרם ואף אחד לעולם לא יגיד לי שאני כמו כולם
והוא מצטער שאני כזו. שהוא חשב שאני אחרת וטעה. שהוא נשאר איתי
רק כי הוא אוהב אותי. למה אני מאוהבת בכזה יצור שפל? איך אפשר
להגיע לכזו רמה של רוע? שלושה וחצי חודשים של בכי טהור, כל ערב
מחדש, ויומיים של בכי מלוכלך. לכלת אותו, לכלך אותי, שדונת
מטופשת. גוויה לצד הכביש. כלום בשבילך. יושבת בקצה הכיתה
ומנגבת דמעות, כותבת מכתב שעתיד להיזרק לפח. חשבת שאוותר כל כך
מהר, נכון? אבל עדיין האהבה שלי חזקה, היא כמו קרן שמש טהורה
החודרת לבית קברות ומאירה את המתים, מאירה את החיים-מתים ואת
מבקריהם ועושה קצת טוב. עד כמה שתהיה מת-חי בשבילי, תמיד יישאר
בי משהו אליך שיגרום לי לוותר על הכל ולהפסיק לבכות. לרוץ אליך
לאוטו ולחבק אותך ולהגיד לך שאני אוהבת אותך. להאמין לשטויות
שלך וליפול בטריקים הישנים של "אני אוהב אותך, אני מצטער...
הייתי חולה" כן, תמיד אוותר על פרינציפים בשביל אנשים שאני
באמת באמת אוהבת. אשבור את כל החומות והמגינים כדי להיות שלך
לעולם. עליי לוותר על הרצון ללכת עם הזרם ולהפוך לפיה יפיפייה,
תמיד אהיה השדונת המוזרה, תמיד אהיה הגוויה המוטלת לצד הכביש,
הגוויה ששייכת לך. ויום אחד אולי תשים לב אליי בעודך הולך
ברחוב הגשום ותיזכר שאני איכשהו, איכשהו שייכת לך. תבוא אליי,
תסטה מהזרם, תרים אותי ותתהלך איתי ברחובות לנצח נצחים ושמש
ופרחים ופרפרים. ילד אבוד בנשמת מבוגר, סוחב אתו גוויה מטופשת
לעולמי עד. אני אהיה הגוויה שלך, אתה יודע שתמיד אוהב אותך ולא
משנה עד כמה מוזרים נראה לעולם שבחוץ. רק תנעל אותי בצריף שלך
ונזדיין כאילו אין מחר. זוג מטורפים, פוגעים אחד בשני על ימין
ועל שמאל, עושים כל כך רע ועם זאת כל כך טוב... אולי זהו טעמו
של החטא? דם סמיך ואדום ניגר מברז המטבח ואנו שוכבים בסלון,
צוחקים ולא רואים את המוות שכל אחד גורם לשני, מתעלמים לחלוטין
מהשמיים המשחירים בחוץ. עכשיו יש רק אותנו ואת הדממה בחוץ.
הכתם אותי, הוצא ממני את השד, בוא נשב ונתמסטל כל היום ובלילות
נצא לרוץ ביער כמו שני זאבים מטורפים, נשתה ונעשן ונעשה הכי רע
שאפשר. הכי רע והכי טוב באותו הזמן והמקום. תהיה שלי לנצח,
ואתן לך אותי. אהיה הגוויה שלך שתוכל להרוס ולשלוט בה כמו שאתה
אוהב, רק תן לי הזדמנות ואהפוך אותך למישהו אחר במקום מה שמהלך
בתוכך עכשיו. אם ניקח את האנרגיות שלנו ובמקום לתקוע אותן אחד
לשנייה בפרצוף וללכת ראש בראש כמו שתי פרדות עקשניות אולי, רק
אולי, נמצא את הדרך להטריף אחד לשני את הדעת וגם ליהנות מזה.
לפרוע את החוקים והשיער, לתת יד בהרס מושלם ולצלול לעולם אחר
לגמרי. רק הושט לי את ידך. תן לי ואמצא את הדרך להטריף את דעתך
עליך. אגרום לך לדבר מתוך שינה ולזעוק את שמי, אגרום לך להחליף
דרך חיים כל יום ולשרוף את עצמך כל פעם מחדש. אגרום לך להיות
הבן אדם הכי טוב והכי רע בעת ובעונה אחת. אגרום לך להיות שלי
כמו שאני מוכנה להיות שלך. רק תן.