יולי לוי / צועקת את בדידותי |
רגליי שנשאו אותי
איבדו לי את הצפון,
עייפת דרך,
בשביל הלא נכון.
הצל שמוביל את דרכי דק וארוך,
אורות העיר רחוקים רחוקים.
צועקת את בדידותי בקול חזק!
איש ששמע בטעות עונה -
תמותי בשקט!
אל תקיצי שדים משנתם,
אל תטרידי מנוחתי,
מנוחתם.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|