שעה אחר שעה
עומדת לי בעבודה
ונושמת כל דקה
מהמחשבות שלי עליך -
אותך.
כבר נשברתי גופנית, שעות של עבודה,
בקושי עוד עומדת, מהמחשבה -
שהיום שוב לא אראה אותך.
הזמן עובר לאט לאט בלעדיך
ואני כבר בדרך הביתה מהעבודה.
את ראשי מניחה על כרית ואינני מבינה
מדוע ליבי עצוב נורא...
אתה מטמטם אותי
ולמרות שאתה שלי - אני מפחדת.
מפחדת שאחרת תבוא
מפחדת שלא יימאס
מפחדת לאבד את מה שאני מרגישה,
כלפיך,
בלב. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.