את כמו ענף שמתמוטט
שלא אוחז עוד בגזעו.
ללא תקווה.
כמו ילדה קטנה את מתנהגת
גם כשאין לך שום סיבה.
הוא פגע בך,
גם את אמרת מילים קשות
זוהי דרך האהבה
תלמדי אותה לחיות.
כי עוד דרך ארוכה לפני שניכם
ואם תאהבו באמת-תנצחו.
אלוקים בוחן פה את כולנו
ומי שנכשל-נופל.
ואת בדרך למטה,
כל כך קרובה לכישלון
ואין לי מה לומר לך,
מהפחד לאבד זיכרון.
אז שוב נזכרת,
וחוזרת,
למגע שפצע אותי,
חתך אותי באמצע
ומאז לעולם לא ישלימו אותי.
אני מחזיקה ידך,מרגישה את הקור והעצב,
מדמיינת אותי כמו מקודם ובוכה.
אני מפחדת עלייך נשמה,
מפחדת שאת והוא תכשלו ותפסידו
יחד,
את אותו מבחן,
את אותה האהבה.