אני מתעוררת בבוקר מצחצחת שיניים,
שמה בגדים וקצת עיפרון בעיניים.
מסדרת ת'תיק ,מכינה לי פרוסה,
ולדרך יוצאת במהרה...
יוצאת לרחוב ומתחילה ללכת,
מסתכלת בשעון וכמובן מאחרת.
מגיעה לשם חסרת נשימה,
ומגלה שהמורה עוד לא בכיתה...

מגיעים לבצפר לומדים ולומדים,
חוזרים הבייתה ועושים שיעורים.
ואחר הצהריים הולכים לחברים,
ובערב בקניון מסתובבים...
וחוזרים הבייתה כי אמא ביקשה,
יושבים לזפזפ בטלויזיה.
כשנהיים עייפים הולכים כבר לישון,
כדי שמחר יתחיל אותו היום...

לפעמים אני צריכה לצאת מהיומיום,
לפעמים עדיף לי לחיות בחלום.
לפעמים המציאות כל כך מייאשת,
ויציאה מהירה אני מבקשת..
כי החיים ארוכים ונהיים צפויים...
אך לפעמים אותך הם מפתיעים.
ויקרה דבר שונה וכה מוזר,
שישפר לך את המחר.

אין דאגה הכל הולך להשתנות..
מהחיים אני הולכת להנות!
אולי המורים יכריזו - שביתה!
אולי ההורים יצאו לחופשה..
אולי יחלפו עוד ימים ולילות,
ויבוא אליי נסיך חלומות.