דן שיר / האונס |
לבדה היא תלך, הרחובות כבר ריקים מאדם.
הוא יזרוק לה מבט, יחייך בנימוס.
הוא יבוא מאחור, היא תצעק וקולה לא ישמע.
לאחר שתקום, כבר לא אותה אישה.
היא תתחיל לשתות מקללת,
היא תתחיל לדפוק את הראש בקיר.
לבדה בביתה, היא תיגש אל הארון התרופות.
ביום שנתפס, היא היתה בארון.
בבית המשפט, השופט האשים באונס.
הוא חייך בליבו, לאחר שרצח.
היא תתחיל לשתות מקללת,
היא תתחיל לדפוק את הראש בקיר.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|