רינה ברץ / שדה בר |
החי את עונות השנה עם משב הרוח,
ורק מראך הוסיף לי פרחים שקמלו בבוא סתיו.
באת אליי כהלך נודד
הסתכלת ולא קרבת לנוח
עת אחרי הקציר שוב אפור הוא הכר.
עשבים שוטים הצמיחו שלוחות,
גבעולים ועלים עלו כשפניהם מורכנים תחת השמש
מרוב תשישות שקרבה לשבור.
הזקיפו קומתם עם שכוח הלילך
ורוחות שוחקות עושות משנתן
על פני השדה המיותם
עת יבוא הלך אחר יצית את השדה בקרן זוהר נשכח
וכילה כוחותיו.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|