אד נאוזם / ווסת |
עם שוך הקרביים
על מושב הכבוד
מפוסקת דעת
תזרמי עם הטיפות
האדומות מבכי
שפעם
היתה בהם חיות
והיום
רק ריח הכבודה
שממלא את חלל
האין אויר
והוא יהלום בה
כפי
שהלם אותך
ואותיר בך שרידים
של אבן ברקת
שגומעת מרחקים
אל ים
השכחה
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|