|
וכשתשבי
עם שוך הקרביים
על מושב הכבוד
מפוסקת דעת
תזרמי עם הטיפות
האדומות מבכי
שפעם
היתה בהם חיות
והיום
רק ריח הכבודה
שממלא את חלל
האין אויר
והוא יהלום בה
כפי
שהלם אותך
ואותיר בך שרידים
של אבן ברקת
שגומעת מרחקים
אל ים
השכחה |
|
|
הלו?! פה.. פה
זה האינטרנט?
אם אבי יקפוץ,
'גידו לו שסימה
מחיפסת אותו,
הא?
-סימה,
סטארטפיסטית
קרייריסטית מלאת
אמביציות
פוסט-פמניסטיות.
ועקרת בית. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.