קמה
הולכת, עוזבת
את הדלת סוגרת
עכשיו לבד רק הריח
הכל סגור שלא יברח
רק חריץ קטן
שאוכל לראות מתי
אם בכלל תחזרי אלי.
בוקר עבר, ועוד אחד
שבוע, כמעט חודש
לריח אין זכר רק זיכרון
לחייך, נפתח חלון
כבר לא אכפת אם תחזרי
גם ככה אם תבואי לא תזהי
אני עכשיו אחר
קצת שונה יותר בוגר
האם רקדת יחפה אל מול הלבנה
האם מצאת קצת אושר ואהבה
עכשיו את שלמה לא חצויה.
שנה שלא רקדתי
שנה בלי אהבה
וכל הזמן אותה המחשבה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.