אלקי פרנק / רחוב |
כשאני חוצה אותו כמו ים
ולפתע אני מבין שזה אני,
שמביט בי מכל הכיוונים,
משתקף מכ"כ הרבה מקומות בבת-אחת
עם מבט מעמיק
וחופן
ומציק
ושואל
לאן, לעזאזל,
נעלמו שאר האנשים.
פעם, לפני רגע, הרחוב הזה היה מלא
ועכשיו נשארתי לבד להתמודד
כ"כ הרבה עם עצמי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|