הרבה פרצופים מביטים בי ברחוב,
כשאני חוצה אותו כמו ים
ולפתע אני מבין שזה אני,
שמביט בי מכל הכיוונים,
משתקף מכ"כ הרבה מקומות בבת-אחת
עם מבט מעמיק
וחופן
ומציק
ושואל
לאן, לעזאזל,
נעלמו שאר האנשים.
פעם, לפני רגע, הרחוב הזה היה מלא
ועכשיו נשארתי לבד להתמודד
כ"כ הרבה עם עצמי. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.