אוריאל מור / לבנה |
יופייך הקורן מראה לי רק צל
ילדי הצללים פוחדים
היית הכל
וכעת כלום
נשברת, כמו זכוכית זולה
רציתי וניסיתי.
הקרב היה מכור
יופייך אינו אלא תמונה עכורה בזיכרון מר
לא אשכח, אם כן תשכח ימיני
אצעק השמיימה
היכן מסתתר כוכבי?
היכן היא שוכנת?
שכינתי, מדוע עזבתני.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|