New Stage - Go To Main Page

עידו הראל
/
אם כבר למות

הטירוף מפעפע בירכתי הסירות.
אני יושב בטיילת ,
המוח נשפך ממני.
את גומרת בשניה ומיד רוצה עוד.
אנחנו גונחים בטיילת,
אני בתוכך כמו צוללת,
מנווט את דרכי אל האינסוף.
אני משכיב אותך על הספסל
הלילה מחבק אותנו,
מסחרר את גופינו.
קשה לך לנשום,
את צוחקת צחוק פרוע.
שפתייך בורקות באור הפנס הבודד,
ענייך עוטפות אותי בקהות חושים מושלמת.
אף סרט כחול עלוב
לא ישווה לנו.
אף בימאי לא יעשה משהו מדהים מהרגע הזה.
תיירים משתקפים מהמרחק,
לנו לא אכפת.
ארץ ישראל בוערת בין רגלייך
ואני כל כך צמא
כל כך רוצה להשרף כבר.
נכנס עמוק אל הבאר
ואת הבאר הכי יפה שראיתי.
את לוחשת לי באוזן
שאם כבר צריך למות
אז עכשיו.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 23/8/03 6:26
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
עידו הראל

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה