טל אטלס-תדמור / בת-ארובה |
והייתי לך זו
שהזלת בפני חברתך
ביום קיץ נעים,
תני לי לשאת במליחות כאבך
ילטף את ריסך ברכות
ניגרת באיטיות מדודה
על שיפולי לחייך,
במורדות צווארך יתאדה
תני לי עוד רגע להשתהות בשק מחצבתי
טרם תמחקי עקבותיי
ביד ענוגה
והיה כלא היה.
ותודה למ. יציק (הצנוע) על השם המקורי שהעניק לשיר.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|