נתאי זילברשטיין / הגל שנשבר |
יושב מול הים ומסתכל בגלים
ואיך שהם נשברים
זה מזכיר את מה שקורה אצלי בפנים
והמים בים כל כך עמוקים
כמו שאהבה שלי חסרה בחיים
ואז נזכר ברגעים
איך פעם היינו גולשים על הגלים
פשוט נהנים
כי אהבה הייתה לנו בחיים
ובאותו הרגע הים נהיה שקט
כאילו יש לו מי שהוא לחבק
אהבה יש לו בחיים
אז הוא לא צריך אנשים אחרים
ופתאום מגיעים שוב פעם הגלים
הם נשברים לי אל מול הפנים
שוב איבדתי את אהבת נעורים
אהבת החיים
נכנס לים
מנסה לשחות נגד הגלים
הם נורא חזקים
ואז הבנתי שאותך
אני לא אשיג בחיים
את עברת את הגלים החזקים
יוצא מהים רטוב
מרגיש נורא עצוב
השמש שוקעת בצבעים מדהימים
והגלים שוב שקטים
ואני זוכר את הרגעים שהיינו מתנשקים
הרגעים הכי יפים אל מול הגלים
ועכשיו אני יושב מול הגל
יושב וחושב על אותם הרגעים
איך שהם ואת חסרים לי בחיים
וכולי תקווה אחת
להחזיר את אהבת הנעורים
אלי לחיים
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|