בכל פעם שאתן גומרות יש פייה אחת שפוקחת עיניים.
זה לא משנה אם בהודו או ברכב של אבא בגבעתיים.
תודו שיש משהו בריח של אשה כשהיא מתכווצת,
שמרגש כל פייה זהובת כנפיים שמתרוצצת.
היא מביטה בי במבט שואל אני מחזירה מבט מושך כתפיים,
היא מדליקה סיגרייה ומנפנפת בכנפיים.

שיר רטוב, בהיר ולח. מזל שאני התאהבתי בך.
שיר רטוב נוזל עד שנגמר. עכשיו מאוחר.

יצאתי איתה לסרט במגדל של האופרה מול הים.
היא חלצה נעליים, אפילו הסדרן חש פתע מאויים.
נועץ מבט שואל, שוזף שוקיים,
מנסה לחקוק בעיני רוחו איך החזקנו ידיים.
שתי בנות שמתעלסות לך באולם זה לא הולך ברגל,
סדרן צעיר אוחז בתורן, מחפש לו דגל.

שיר רטוב, בהיר ולח. מזל שהתאהבתי בך.
שיר רטוב נוזל עד שנגמר. עכשיו מאוחר.

אחרי הסרט אני והיא מיהרנו ליפו המתנמנמת.
לא הייתה רוח אך חצאיתי לפתע מתרוממת.
ידה כה חמה אך נשיותי כה דוממת.
לא היה כל מרדף ובכל זאת אני מתנשמת.
כשפייה עם כנפיים מביטה בך את מביאה אותה בשתיקה רועמת.

שיר רטוב, בהיר ולח. מזל שהתאהבתי בך.
שיר רטוב נוזל עד שנגמר. עכשיו מאוחר.

סדרן צעיר נועץ מבט משתאה,
מעשים כאלה ברחוב אתה אף פעם לא רואה.
איפה החריץ, הוא שואל, להכניס את המטבע.
אני ופייה אחת נושקות, הוא בזרעו טובע.
רגליה הקטנות מריחות לי כמו שזיף של אמא,
אני שואלת אם אפשר והיא עונה קדימה.
חשה מבעד לחולצתה עד כמה רכים השניים,
היא מקלפת את החולצה אני מלטפת לה כנפיים.

שיר רטוב, בהיר ולח. איזה מזל שהתאהבתי בך.
שיר רטוב, נוזל עד שנגמר. עכשיו מאוחר.

תחתון רטוב מושלך ככלי אין חפץ על השידה.
היא עדיין עם ההורים אך ההורים כבר לא איתה.
היא מרפרפת עליי אני מתחילה לזוז,
פה רגל חלקה ואצבעה בתוך העכוז.
זזות השתיים אנה ואנה, מלקקת כפות רגליים.
אני מתפתלת סביב אצבעה, נזהרת על הכנפיים.

בכל פעם שאתן גומרות יש פייה אחת שפוקחת עיניים,
זה לא משנה אם בהודו או ברכב של אבא בגבעתיים.
תודו שיש משהו בריח של אשה שמתכווצת,
שמרגש כל פייה זהובת כנפיים שמתרוצצת.

שאלתי איך הייתי, היא החזירה מבט תמה.
היא הצביעה למטה ואני הבטתי בשתי כנפיה.
הן נמסו והפכו לשלולית רטובה על הסדינים הלבנים, הן היו באותו
גודל, אך מקרוב הם די שונות.
הנימים הזעירים הפכו לחוטי שיער מהמקום ההוא, המשולש.
השיער לא היה שם קודם, אז בטח הוא נתלש.
איפה מתרחצים כאן, אני שואלת לתומי,
את לא צריכה, היא עונה, וסופגת את דמי.

שיר רטוב, בהיר ולח. מזל שהתאהבתי בך.
שיר רטוב, נוזל וניר, עכשיו מאוחר.