הנה אני, תראו אותי בוכה
מזילה דמעה ועוד דמעה ולא מפסיקה
לא מסוגלת להמשיך בלי כוחות
לא מסוגלת להמשיך אין רצון לחיות
כבר אין כוח להאבק במחלה
היא לאט לאט הורגת אותי

ואני בורחת הרחק מכאן
מסתכלת לשם לא יודעת לאן
לאן פונות פני?
למה שוב בוכות עיני?

תראו אותי בוכה
אני לא יפה ככה
כבר הפסקתי ממזמן לחייך מבפנים
וכשמבחוץ אני מחיכת זה כאילו צבוע, לא אמיתי

ואני בורחת הרחק מכאן
מסתכלת לשם לא יודעת לאן
לאן פונות פני?
לאן נעלם האור בחיי?

מאיפה אוכל לשאוב את הכוח?
כבר אין לי מאיפה
נגמר בשבילי, אני מוותרת
כבר אין לי כוחות
אין לי כוחות להתמודד עם החיים
הם קשים לי מדי
אין לי כוחות לבכות עוד פעם ועוד פעם
להזיל דמעה ועוד אחת ולא להפסיק
כמו גשם ביום קר שנשטף על החלון
טיפות גדולות וקטנות נשטפות מעיניי.

אולי אני עוד צעירה חיצונית
אבל אני מרגישה בת 100 פנימית.