[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







פנינה פרל
/
השלישי

"מה הלאה?" שואל את עצמו. עיניו כבויות, והיא אינה עונה מאז
הולדת בנם, היא עשתה מין סוויטש בראש, כל מה שהיא לא קיבלה
מהוריה, היא החליטה להעניק לילדה. בתחילה זה מילא אותו בהרבה
הערצה והרבה אהבה אליה, אבל שישה חודשים אחרי הלידה החלה לחלחל
אל ליבו תחושת מילכוד, הוא אהב מאוד את איתמר אולם מהר מאוד,
הוא הבין שהיצור הקטן והמקסים שנכנס לחייהם, הפר את כל כללי
הביחד שלו עם האישה שאיתו. מוחו החל לדקלם סלוגנים של "אני לא
שייך לכאן!". ואז אחרי שנה וקצת, הוא רצה שינוי, הוא רצה יותר
ממנה, הוא רצה לטעום את גופה, הוא השתוקק למבטה, הוא ערג
לחיוכה, והיא כמו נמצאת בסרט אחר. חייה היו מלאים בחיוכו של
איתמר. גופה השתחרר בנשיקות ובחיבוקי בנם, והוא ממלא תפקידו
נאמנה, מפרנס, מפנק, אוהב ודואג. היה לה כל מה שאמא רצתה
וקיוותה. נלחם לא נלחם, ממלא את כל החסר. יום אחד היא באה אליו
מוצפת באהבה, לוחשת באוזנו "בוא! בוא נעשה אחות". שמח ומאושר
לטעום מגופה. הוי גופה מפוסל בידי אומן על שיש רך כפלומת נוצות
האפרוח. קופץ מאושר אל מיטתם, מתחנן לאהבתה, היא מעניקה לו את
עצמה כמו שרק היא יודעת, ערב שכולו אהבה. תשעה ירחים, היא
שוקעת בגידול איתמר. בטנה מלאה באהבה חדשה. ובת חדשה נולדת.
הוא נלחם את מלחמות הקיום היומיומיות. היא מותשת מהמאמץ הרב,
כרסה בין שיניה. הם חיים להם בקיבוץ קטן. עבודתו משתלטת עליו,
תופסת כל חלקה ביומו. מתמכר ברצון לסם העבודה, לחדות היצירה.
ילדיו המלאכיים גדלים מאושרים ומלאים בשמחת חיים. הוא ניצב
מבולבל, תוהה, האם אלו החיים שביקש לעצמו. היא מלאה באהבת
ילדיה. וברגעים של שפיות זמנית הוא שואל אותה "האם את
מאושרת?", היא מחייכת ואומרת "הכל נהדר!". ברגעים מסויימים הוא
מחפש לעצמו עניין, שיחה, את ליבה ואהבתה, אך קשיי היום גוזלים
את כל כוחותיה, בערבי החורף הקרירים, הם נכנסים למיטתם, גופו
מצטמרר, נאנק וזועק לגופה. אך היא דוחה אותו בעדינות. כך
חולפות השנים, וככל שהתמעטו הדיבורים אהבתה אליו התמוגגה.
נכון, הוא אבא טוב ועובד חרוץ, אבל, זה לא אותו אדם שהכרתי. די
משעמם, וזעפן. כל היום מתאונן, "שיתלונן לו. אני בסדר, אני
בסדר!" חושבת לעצמה. ועוד "אני לא צריכה ריגושים גדולים מדי,
רק שיניח לי לנפשי. והכי חשוב שהוא לא יטריד אותי, עם כל
הדרישות ליחס ואהבה ובלבולי מוח."
יום אחד החליט להשקיע ושלח אותה עם חברתה הטובה ביותר
לסוף-שבוע במלון יוקרתי. מאמציו לתת לה לנוח היו כנים ומעשיים.
הוא החליט להפתיעה. כל רגע יקר במלון היא בילתה ונחה מהמולת
הילדים. ממיטת העיסויים היא הרימה אליו טלפון והודיעה לו
חגיגית שהיא לא חוזרת והיא נשארת במלון. הוא מאושר באדם, מחייך
מקצה לקצה מרגיש כמו ניצח בקרב הגדול מכולם. ובליבו חושב  "אם
לא היא אז אף אחת!", הוא ידע רק זאת - "היא ורק היא זה כל מה
שהוא צריך, את אושרה הוא חיפש, את חיוכה, את כולה.  שתהיה רק
שלו.
עוד מספר חורפים ואביבים, הוא נחנק. וככל שהוא התאמץ למצוא את
המתכון המנצח שיעורר אותה ויחזיר את חיוכה. את האור אותו ראה
לכשהכירה, כך הרגישה היא צורך להתנתק ממנו, לבנות את חייה
במסלול נפרד משלו, וככל שהיא התרחקה הוא רצה יותר להתקרב.
אל גופה התחנן. כל מה שהתנגן לו בראש היתה נעימת אהבתו אליה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
ניסיתי חלילית,
ניסיתי
סקסופון,
ניסיתי כינור,
ניסיתי
באריטון,
ובצעד של יאוש,
נסיון אחרון,
ניסתי לנגן על
מסרק


תרומה לבמה




בבמה מאז 1/9/03 1:59
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
פנינה פרל

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה