הלכתי, ויתרתי, ברחתי
לא, בעצם סתם עשיתי את עצמי מסכן
בתכלס,יכולתי פשוט להגיד לה שאני לא רוצה
אבל את האמת שרציתי מאוד.
טוב, אז הלכתי הביתה לבכות או סתם לעשות את עצמי בוכה.
בקיצור כדי סתם לרחם על עצמי.
הלכתי, עישנתי כמה סיגריות ונרגעתי.
למרות שלא רציתי להירגע ולא רציתי לעשן כי הפסקתי.
לא, את האמת שלא הפסקתי אלא סתם אמרתי לכולם שאני רוצה
להפסיק.
אבל לא רציתי.
טוב, זאת לא הנקודה פה.
אז כשנרגעתי הבנתי שאני לא רוצה להירגע.
אני רוצה להמשיך לבכות ולחשוב שהחיים כבר אוזלים, שאני מתעלף,
שלא בא לי לא לאכול ולא לשתות, שבא לי למות.
אבל בעצם הייתי רעב מוות והערב קבעתי עם חברים שלי יציאה
לסנוקר.
טוב, אני לא אצא, לעזאזל, לפני חצי שעה קרה לי אסון!!!
אני לא רוצה לצאת לשום מקום!!
אבל אם לחשוב שנית אני כן רוצה...
נפרדנו אבל מחר אני אקנה חדשה.
או שאני לא אקנה ואמשיך לבכות
אני מתגעגע אליך!!
אני רוצה לגעת בך שוב, ללטף אותך..
למה לעזאזל מכרתי אותך, מתוקה שלי?!
עברנו כל-כך הרבה ביחד..
אני לא יכול בלעדייך, היית הראשונה שלי
הגיטרה הראשונה.