נתאי זילברשטיין / דרך אבודה |
אני הולך בשדה
השמש זורחת
הרוח נושבת בין העצים
ופתאום רואה אותך פנים מול פנים
בין הפרחים
מחייכת חיוך מקסים
מסתכל עלייך במבט מדהים
פרח כמוך לא ראיתי עוד אף פעם בחיים
ממשיך ללכת בשדה
והירח כה יפה
חושב עד כמה שאותך אני רוצה
ולפתע עומדים מולי שני ניצוצות של כוכבים
אבל לא
היו אלה שני עינייך המדהימים
אני מנסה להחזיר ניצוץ חזרה
ואומר לעצמי עד כמה היא יפה
כוכב כמוך
צריך אותו לאהבה
ממשיך את הדרך
ואומר סוף סוף מצאתי אהבה
וזנזכר בך מתוקה
וכמה שאת עדינה
שלמות של בחורה
ופתאום מצב רוח השדה השתנה
הרוח נושבת בחזקה
עצים נפלו על הרצפה
ולאחר כמה דקות הכל נרגע
קיוותי שזאת רק רעידת אדמה
ממשיך להתקדם בשביל
עם חיוך אדיר על הפנים
ואז קרה משהוא מדהים
פוגש אותך פנים מול פנים
קוטף בשבילך פרחים
אבל את אמרת
שהם לא מספיק יפים
מנסה להוריד לך כוכבים
אבל את אמרת
הניסיוך שלך מביש פנים
למרות הכל
ניסיתי ללכת איתך יד ביד לסוף השביל
אבל את אמרת
שאני הוא לא הכוכב והפרח
שאותו את צריכה בשביל לשמוח
אני חוזר את כל הדרך חזרה
רוצה לרמוס את הפרחים
שהרסו לי את האהבה
רואה את הכוכבים
ועוצם את העיניים
ואומר לעצמי
שתקות אהבה
שוב אותי אכזבה
ושואל שוב את אותה השאלה
מתי ייגמר גורל האכזר של האהבה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|