בין קפלי זיכרונות
בין היה להווה
אסרתי מנזר של שתיקות
בין כתליו הטחובים
הלחים מדמעות
גנזתי שרידי נשיקות

טעמן מייבב את מות התשוקה
אי אז להטה קיומן
ובוכות הן שמות
ובוכות הן תווים
שגוועו בין שיניו של הזמן

ומתוך ערפילי שנת תהומות
יתנגן פעמון המנזר
מרעיד בתוכי מיתרי זיכרונות
מגבש חטאיי העבר

וכאילו לא תם טעמן על שפתיי
וכמו לחישת רפאים
יצוף החטא וילחש קיומו
חרוט בכתביי החיים

נשימות קצובות
של שנת חלומות
מזמרות חסדיי מבפנים
בוקע שרידן בנקבי עורי
מזכך בי מצפון של ימים