|
היה בהם תום
בצעדים הקטנים שלך
מתקרבים אל דלתי
אז הפכו מהוססים.
לפעמים
אני ממתין
מצדה השני של הדלת
ממתין לפעמים
שיעצרו ליד
דלתי
אך הם
הולכים
ומתמעטים
מותירים אחריהם
דממה עמוקה מתמיד. |
|
|
- "סליחה, מה
השעה?"
- "זה בסדר.
הולכים להוציא
לי את זה בניתוח
מחר."
- "מה?"
- "אה, חשבתי
ששאלת 'מה
השומה?'
לא שומע טוב |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.