המקום הזה מזכיר לי את עצמי
כל פעם
מחדש
והוא מראה לי מי אני באמת
בלי חיוכים מזויפים
ובלי משפטים מתאמצים
משקרים,
המקום הזה מראה לי את עצמי
באמת
עם כל השריטות הקטנות
המתחבאות האלה
שרק אני יודע איך לראות אותן
למצוא אותן
על הפנים העייפות שלי,
מאחורי המרפקים,
המתניים.
המקום הזה הוא מראה
מראה, מראה שעל הקיר
תפסיקי לזיין לי את השכל
בדיבורים מתחמקים
על שלבים שלא באמת קיימים,
ואני כבר לא יכול לסבול את איך שאת
סליחה, אני,
משקר לך בבפנים.
המקום הזה הוא אני,
אותו אחד שמשחק מחבואים עם עצמו,
מחכה לאיזה הבזק פתאומי
לחזון עצמות יבשות שיעלו על עצמן
עור וגידים, ובושם חדש מהדיוטי-פרי
ואולי גם ילחשו לו באוזן על איזו
אמת חדשה
משחררת. |
