כבר שנה שאני חי על תקן חתול, שחור כזה ושעיר עם ציפורניים
שנשלפות בזמן הרצוי, עם ידיעה שאני תמיד אפול על הרגליים . מאז
אני לא מפחד ליפול.
גורבו חשב שזה יהיה משעשע להפוך אותי לחתול. אני לא מצאתי את
השעשוע בזה. אבל הוא חייך בהנאה, נהנה מהכוח שקיבל שבוע קודם
מאיזה מכשפה זקנה. קסמים זולים ב 99.99  ש"ח. כל כך פשוט.
הוא כבר הפך שני אנשים לעכברים  ואחד לעטלף. כנראה שהוא ממש לא
אהב אותו אם הוא רצה לראות אותו תלוי הפוך כל היום ... בלילה
גם ככה הוא ישן.
כבר שכחתי איך זה לעמוד על שתי רגליים. הדברים המובנים מאליהם
מתפוגגים שניות אחרי שהם משתנים. התחלתי להתרגל לעובדת היותי
חתול, לפעמים זה אפילו די נחמד,. אני לא צריך לקום מוקדם בבוקר
לעבודה שאני גם ככה לא אוהב, לא צריך לחשוב על להחליף גרביים,
כבר אין את הדאגה להביא מספיק כסף הביתה כדי שאישתי תוכל לבזבז
אותו על המאהב הצעיר שלה, ועל קרמים לטיפוח עור מקומט שגם עוד
מיליון קרמים לא יהפכו אותו חלק יותר. אני אוכל מהיד לפה, או
מפח זבל אחד לאחר, שאריות עצובות.
אפילו תשומת לב אני מקבל מזקנה אחת בשם בקי, היא מלטפת אותי כל
היום, כנראה שגם לה נמאס להיות לבד, יום יום היא שמה לי חלב
בתוך קופסת פלסטיק קטנה, מסתכלת עלי שאסיים את הכל, היא לא
מודעת לזה שהייתי מעדיף סטייק מדמם, או עכבר מקולף. אבל אי
אפשר להתלונן. זקנה נחמדה.
כבר שנה שאני די מאושר. לא לגמרי מאושר, אבל די מאושר. לחתולים
לא אכפת. לי קצת כן אכפת, אבל מיום ליום גם זה משתנה.
אני ישן עד מאוחר, מסתובב ברחובות, בורח מבעיטות של ערסים
קטנים, למרות שמעט חשיפת שיניים ושליפת ציפורניים הם בורחים
כמו כלום. מתחבאים מאחורי שמלה מקומטת של אמא.
היום התעוררתי עם רגליים. הקסם התפוגג.. המכשפה הבטיחה לגורבו
שזה לתמיד.. ככה זה כשקונים קסמים בזול. ועכשיו יש לי רגליים
ידיים ובטן מלאה בשערות שחורות- שאריות מהיותי חתול..
לכמה רגעים שמחתי שהחזירו לי את חיי, ודבר ראשון שעשיתי זה
הלכתי לבקר את בקי כדי להגיד לה תודה על שנה של דאגה ופינוק,
אבל היא רק הכתה אותי עם התיק שלה וצרחה עלי ששקל אני לא אראה
ממנה. ושכדאי לי לברוח לפני שבעלה יגיע עם האקדח שלו ואני
ידעתי שבעלה מת לפני שנתיים, אבל הלכתי . לא רציתי לעורר
מהומה.. משם הלכתי לאישתי, שבנתיים בשנה האחרונה רזתה לפחות 30
קילו , עשתה כמה ניתוחים קלים לשיפוץ הפנים ועכשיו היא יפייפה.
אבל מכיוון ששנה לא הייתי בבית היא הכריזה עלי כנעדר והתחתנה
עם המאהב שלה בקפריסין. זונה. אף פעם לא הייתה נאמנה. אם היה
לי קבר היא בטח הייתה מזדיינת עליו  עם בעלה החדש. בעבודה אמרו
לי שלמען האמת המשרה שלי כבר נתפסה שבוע אחרי שנעלמתי, ושכרגע
בגלל המיתון ובגלל מצב השוק ובלה בלה בלה אין כרגע אפשרות
להעסיק אותי. הפסקתי להקשיב אחרי המשפט הראשון.
גורבו מת לפני חצי שנה מכישוף לא מוצלח שניסה לבצע על דוגמנית.
התקף לב מעודף מאמץ.
וככה בשנה הכל השתנה.. עמדתי על הגשר , מסתכל על כל המכוניות
שלמטה והחלטתי לקפוץ..
כבר אין בשביל מה לחיות. כבר היה עדיף להישאר חתול. קפצתי. אבל
נפלתי על שתי רגלי. כמו חתול. לשניה שמחתי שהניסיון התאבדות
שלי לא הצליח, אבל השמחה לא חיבקה אותי לזמן רב. שניה אחרי,
ראיתי אורות חזקים ומשאית נכנסה בי.
מאז אני חתול עם כנפיים. אלוהים כן מגשים משאלות.  רודף כל
היום אחרי עכברים מעופפים. דומים קצת לעטלפים, אבל גם עם זה
אני מסתדר.