החלון של חדרה אינו עוד פונה למרפסת של מינקה
ולעץ הגדול
שנראה כמו העץ ב
"אל תגע בזמיר".

במטבח אין חלון. אין כל זכר
לגדר החיה בינו לבין יושו.

סבא עובד על שולחן המוזאיקה,
צבע לשבר,
אבן לאבן.
חדר-אוכל על יד.
אני במיטה, יש לי חום.

סבתא בוכה כי אמרו ש
הבעל של שונקה נפטר.
מנסה להשחיל חוט בקוף,
מרחיקה מדמעות, מרחיקה

כמו זקנה.

סבא קבור בחלקה לידה
כשתמות, לא רחוק מהבן
ששבר את לבה ולא התחתן,
רק עם גבר אולי.

עכשיו יש לה בית חדש. יש
לה חדר חדש.
אחרי החגים אבוא לבקר.

סבתא בתיה - המעבר לבית-משוגעים
http://stage.co.il/stories/234456

סבתא בתיה - המעבר לחדר
מתיםhttp://stage.co.il/stories/244019