|
החלון של חדרה אינו עוד פונה למרפסת של מינקה
ולעץ הגדול
שנראה כמו העץ ב
"אל תגע בזמיר".
במטבח אין חלון. אין כל זכר
לגדר החיה בינו לבין יושו.
סבא עובד על שולחן המוזאיקה,
צבע לשבר,
אבן לאבן.
חדר-אוכל על יד.
אני במיטה, יש לי חום.
סבתא בוכה כי אמרו ש
הבעל של שונקה נפטר.
מנסה להשחיל חוט בקוף,
מרחיקה מדמעות, מרחיקה
כמו זקנה.
סבא קבור בחלקה לידה
כשתמות, לא רחוק מהבן
ששבר את לבה ולא התחתן,
רק עם גבר אולי.
עכשיו יש לה בית חדש. יש
לה חדר חדש.
אחרי החגים אבוא לבקר.
|
|
|
מה לעזעזל הקטע
עם בזוקה ג"ו?
מי לעזאזל אישר
את הצ'קים
ליוצר? כל פעם
שאני לועס אחד
מהמסטיקים האלה,
אני חולם שאני
לועס עוד חתיכה
מהמוח של היוצר
המסריח הזה,
לאחר שרצחתי
אותו, וניסרתי
את הראש שלו
לחתיכות
מסודרות
אני, מתחיל
להשמע קצת
מפחיד, עוד פעם |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.