גל שירה / פסיכולגית ומשורר רבים |
שירי אבי פורמים
את שמלת הכלולות .
דוד ניגן בנבל
אך שמלה קרע בידיו.
הטבעת מזדעזעת כמו כתר
בסלון מתנופפות שרביטים
אמי מנתחת קוצו של יוד
ואבי יושב על קוציה.
בסכין המנתחים היא פורסת חלה
ובסעודה המשפחתית
בולעת סכו"ם
כמו קוסם שלומד
חצאי להטוטים.
אבי מנסה לכבות את שיריו,
כשאשתו היא זו שמתלקחת.
אמי הופכת עיתונים ספוגי שירה
המציאות מתהפכת בפיה
והכדור עגול, אך מסתובב לצד אחד
והם מסתובבים
לשני צדדים שונים.
אבי מדבר בשירים
ואמי בוכה בדמעות
הוא עונה במילים
היא מדברת צעקות.
הוא מגיש היגיון לפי התפריט
היא רעבה לקינוחים ספונטניים
הוא מציע נייר לקינוח אפה.
אמא מציע מיטה לזוג
די לה מניירת
היא מיידה בו רגשותיה
הוא מאשים את המילים
היא אומרת: "אלה יצירי כלאיך"
הוא אומר שיצירי ידיים.
היא רואה בשיר שפיכה
של רגש
הוא קורא איפור של גוף
גם אם ערום
רוצה למסגר יצריו
לראותם מתנוססים על שלטי חוצות
תחת כל עץ רענן
היא רוצה למסמר ניאופי מלותיו
לקשטם בעפר ובהבל.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|