|
עמדת לך שם, קרובה
והיית לי כל כך רחוקה.
ויותר מכל רציתי
להקפיא את הזמן, את אותה הדקה
עמדת לך שם
ועולמות שלמים מפרידים
ביני ובינך
וכמה השתוקקתי אלייך
לא שיערת בנפשך.
ולא היה סיכוי בעולם
שתתקרבי אלי
ותושיטי ידך.
רק אמרת "שלום" מבוהל
והסבת מבטך.
ואם רק היית יודעת
כמה כאבתי כשעמדת לך שם
ממש לידי
כמה צרבה לי אותה הדקה
וכל שרציתי
שתחייכי אלי כמו פעם
ותפרי את השתיקה.
אבל את נותרת לעמוד שם
כל כך קרובה
וכל כך רחוקה. |
|
|
החיים שלי הם לא
חיים!
אני מחפש הגדרה
אחרת...
אולי תקופה
להעביר בה את
הזמן?...
לא!
זה ארוך מדיי
בשביל מה שאני
באמת עושה!
להב בן לאדן, לא
עושה כלום, כל
הזמן, ממזמן!
וגם זה יותר
מדיי! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.