אף אחד לא ראה את מה שקרה
אף אחד לא שמע, את מה שרצה
לכולם היה מה לומר
לכולם היה פתרון
אבל אכשהו אף פעם.
זה לא היה, הזמן הנכון
אף פעם זה לא היה, בגבולת ההיגיון.
כולכם רציתם רק טוב
אבל מרוב טוב
נשאר לי מעט מאוד, זכרון
לא הכל היה כמו שחשבתם
לא הכל היה כמו שתיכננתם
יש אנשים שגדלים
יש כל מיני אנשים שמשתנים
ויש כאלו שמסיבה מסוימת מתאבדים
וגם אז ההורים אומרים
כן יום אחד, הוא יגדל ועוד יבין.
איך אפשר למנוע את הכל, מהתחלה
שבגיל 14, מתחילה לה כל הבעיה
איך תסביר לילד, שאתה עומד להתגרש
שבגיל 14 לברוח מהבית, גם בשבילו
זה סוג של המרדה.
והרי ברור שזה לא מה, שישנה את דעתך
כי אתה ואשתך לא סובלים אחד היד של השנייה
ובינתיים הילד עובר למעשיים יותר קיצונים
ואז אף אחד לא יראה, ואף אחד לא ישמע
שמהחלון יהיה תלוי לו חבל
באורך של מטר, שהכל יהיה לו
מוכן לו לסופו לסופו של כל הסבל. |
