ספנים בתוך התכלת,
ציפור מעל שורקה.
בין מים לשמיים,
חזיון יופי הבריאה.

שיפולי רקיע פלא,
טהור הבדולח בבואתה.
כשיר מזמור שופע,
האל בהתנחמו ברא.

מצעו נצנוץ יהלום,
מלוא חופניים אוצרו.
שלוות רגש עצלתיים,
מול אכזר בהדרו.

למרחבי ים חישקי
עמוס תקווה לשחות.
אל מעבר קו האופק,
שם סוד התעלומות.

בחוף ים קרוב למים,
נועם המיית גלי ים.
אין גבול רוחי חוגגת,
בטנדו זמן ועצבת.