הכי גדול,
הכי יפה,
הכי מתוק,
מרקמו רך כמשי.
אני מפרק אותו משאר האשכול,
מקרב אותו לפי,
והוא נישמט מידי.
אני מסתכל על הריצפה הציבועית,
אבל הוא כבר נעלם כי הוא שחור,
ומיוחד כל כך.
לא אמצא אותו שוב בחיים,
כניראה שהוא ישאר שם וירקב לו
או מישהו אחר ימצא אותו ויזרוק אותו,
אף אחד לא יתייחס אליו בכבוד המגיע לו.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|