בעינים מורעבות עד אימה  
נוצצות באובססיה מתפרצת
על כל מטומטמת עם גוון כחול בעניים
שעושה סטייל "עדינה ונשית"
אך בעצם יש לה אוסף בובות בבית
וכמה לבבות שבורים בצינצנת

פזמון:
וכשקר לך בעצמות כמו במוות
אתה שולח יד מתוחה חזק
עד שהיא מכחילה.
אל אותה המטומטמת
ואז שוב קר לך
ואתה מתכווץ לך
בפינה של הבית שאין לך
ואתה בוכה דמעות ששורפות לך את הפנים
אבל לא....מחממות

אז אתה ממשיך לירוק אהבה
על כל גוף חם לידך
או על כל מטומטמת עם גוון כחול בעניים
שעושה סטייל "עדינה ונשית"
אך בעצם-
מה זה משנה מה יש לה בבית
היא לא מכניסה אותך אליו.

פזמון חוזר...