|
נצנוצי בוקר תמירים
פלא שכזה עוד לא ראיתי
סנוור תמים קורע אותי
בין כאן לשם
הדמעות רטובות כל כך
מתנפצות להן שם בשמיים
וזה משגע אותי
וילון שהוסט ועכשיו נסגר
ונפנוף היד אומרת רק שלום
כשסיימון וגרפונקל
מנגנים לי שיר
עוד רגע המסך ירד
וההצגה תגמר
עוד מחכה לי באופק
יום שקוף וארוך
וצלילי גיטרה נשמעים לי שלווים
ומקהלת קולות הציפורים
מסחררת את ראשי
והחיזיון עליו אני צפה
עוד מעט ושוקע
ואני מסרבת לקבל את החיים
ואנשים מתקהלים סביבי
שואלים ומוחים כף
ואני מוחה דמעה
ומי אמר שאני לא יודעת
מה זאת אהבה
היא פשוט לא נמצאת בעולמי
והשקט הזה משתק אותי
ושוב צלילי הגיטרה השלווים ההם
והרעד בנפשי
אני כאילו כלום לעומתם.
4-8-1994 |
|
|
זה שאני לא
מתפשט
בפרהסיה, זה לא
בגלל
שאני מתבייש.
אני מפחד מעיין
הרע.
יעקב פופק
בוידוי חושפני.
חושפני מידי. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.