|
כשהצבעים הכתומים יהפכו לבנים
כשהירח יזרח אל הכוכבים
אני אניח לך ללכת
כי הלהבה שבי דועכת
לאחר ששרפה את כלות נשמתי
ומקווה שהפעם זה אמיתי
כשהירח יאבד מצבעיו הלבנים
ויעברו כבר כמה שנים
אני ייזכר שהנחתי לך ללכת
כי על הנשמה הכבידה השלכת
אחרי שנישקת אותי ללא כל רגש
והלב בכה חרש חרש
הירח נעלם אמש
וזרחה שוב השמש
אני כבר אשכח שהנחתי לך ללכת
כי הלכתי בדרך אחרת
ולא סימנתי אותה באשליות
פשוט ניסיתי בלי נוכחותך להמשיך לחיות |
|
|
רגע, לא הבנתי
ת'קטע עם הגדי
ואמא שלו. די,
תסביר שוב,
בחייאת.
נו, בחייאת...
משה לא בפוקוס
בהר סיני. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.