[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








היא עמדה לפני המראה וחשבה על חייה. פתאום, היא התחילה לראות
אותם רצים מול ענייה בשחור לבן כמו בסרט סטודנטים שהיא ראתה
פעם.
היא ראתה את הטעויות שהיא עשתה, את הגברים שעברו וחלפו בחייה
והיא בכלל שכחה שהם היו קיימים. הדובי שקיבלה ליומולדת 10 שאבא
שלה חשב שהיא תאהב. אבל היא שנאה אותו או שזה לא היה הדובי אלא
אבא שהיא שנאה.
כל הזכרונות האלו גרמו לה להתעייף ולהתנתק מהמראה. היא צעדה
בליאות אל המטבח ומזגה לעצמה כוס וויסקי עם קרח. התמקמה לה על
הספה והתחילה לחלום על החיים שלה. אותם החיים שראתה במראה
ואותם החיים שהייתה רוצה לחיות אבל לא הגשימה מעולם רצון זה.
בכלל, היא היתה מעדיפה לשכוח את הכל, להתחיל מחדש. אבל היא
יודעת שהעבר תמיד ירדוף אותה וישפיע על העתיד שלה. אבל ההכרה
בזה גרמה לה להתחזק להניח את הכוס ולצאת. הכיוון שלה לא ברור
לה עדיין אבל היא יודעת שהוא יהיה שונה. היא מקווה שיהיה לה
קצת יותר טוב. אבל האם היא רוצה חיים קלים או חיים מסובכים אבל
מעניינים יותר? אולי היא תמצא את התשובה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
ערגליות נראות
כמו לחם של
ברביות.




המשועממת
כרונית.


תרומה לבמה




בבמה מאז 20/5/01 16:04
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
נטעלי רוזינר

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה