רעש מחריש אוזניים של גיטרות
ואני זרוקה על הריצפה,ספק ישנה.
תסתכל עלי, לאיזה מצב הגעתי
והכל בגלל מה?
יום שהרס לי את החיים- היום שהכרתי אותך.
אתה היית צריך להרוג אותי אותו יום פיזית!
כי מאותו יום אני מתה מהלכת
ועכשיו אני רק מנסה לקום מהריצפה.
לא לשכוח ממך! רק לקום!
כבר אין לי דם בגוף, רק סמים..
התחושה כבר אבדה והעיניים מגולגלות בתוך עצמן.
אמא בוכה, משפחה שמתעלמת ואתה בכלל במקום אחר.

רעש מחריש אוזניים של גיטרות,
אני קוטפת פרחים.
אולי יום אחד אתה תניח אותם על הקבר שלי.
עושה סיבוב..רואה אנשים (אולי אתקל בך)
ושואלת את עצמי: איך אפשר לזרוק אהבה?
עניים גדולות ירוקות,
תוהות ובוהות בתמונה,
בחתיכת דף-חתיכת זבל.
מחפשת בערימת מזרקים מצית,
שומעת בדימיוני-
רעש מחריש אוזניים של גיטרות.

פותחת את הרגליים ומכינה את הארנק
מנסה להנות- ללא הצלחה.
כל מה שאני רואה: מציאות חלום גורם לי לחשוב: כמה זמן זה
יימשך?
רק הפנים השקטות שלי מעידות
שכבר לא איכפת לי מכלום.
ולמרות הפנים הרגועות שלי..
בראש-
רעש מחריש אוזניים של גיטרות.

לא משנה כמה מנסה -
הרעש המחריד של הגיטרות
לא מפסיק.