כאש המתכלה בענני עשן מהבילים,
נפשי הכמהה להרס עצמי,
שתתה
דם.
מול רקיע שחור וים אדום,
שם אשמיע תפילתי אליך,
תת
המודע שלי.
כיצד אדע לבחור,
מי יתן
לי
אור
לא אוכל לראות דבר
הנני כאן,
שם
קיים
כמו אידיוט חיכיתי לך
שמונה חודשים
ארוכים מנצח
בשבילי
כמו עלה ברוח נידפת
אותי
את אהבת
חייך
עכשיו אני מתגבר
אוגר כוחות
להמשיך הלאה
קדימה
לא עוד נהרות של דם
ישאוני בצל נפשך
המעורערת
אשכחך לעד לבסוף
ועד אז
אתעלם לנצח
ממך
כלבה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.