דמותך ניבטת אל מול פניי
בהבזקים של מכונית נוסעת.
עיניך הכחולות מביטות בעיניי
רוצות לאמר מילה
אבל קולך נדם לעולם.
החיוך הקורן
רגעים לפני מותך
לא אשכח
סופה של אהבה
לחיים, לנעורים
בך הם נשארו לעד.
אימך מחכה לשובך
לחיבוק חם
אבל
אתה לא שב
לא תשוב לעולם
למה?
מחכה שיחלוף הזמן
שידהה הכאב
אבל המהירות היא לא של מכונית
היא מהירות איטית, בטוחה.
שצעקת המוות
תרגע, תישכח, דניאל.
דניאל, דינך היה לחיים
לא נזהרת
כפית על עצמך המוות
האם שם תשמור על עצמך?
שלב ידיים עם החברים
אל תשלח יד לנגוע
כי היד שנגעה
היא היד
היא הרגה. |