New Stage - Go To Main Page

נועה אפלתי
/
מקץ עשרים

שנים לא כתבתי...
זה מתקרב, הסוף, ואף אחד לא מבין, וזה רק מתקרב זה לא הגיע,
עדיין. והיא כבר לא מדברת והיא מפנה את הגב.
וכמה זמן עבר?
זה נראה כמו תקופת חיים או אולי 3 שנים...
וכולם רק חושבים על הסוף... וגם אני...?...
אבל חושבים רק על הטוב ולא על הרע שכולנו כאחד נהפוך ליחידים
וכל אחד יתחיל תקופת חיים חדשה ושוב המעבר לקבוצה וליחיד...
ואני רוצה להסביר לה... שתבין למה... למה אני עושה את מה שאני
עושה שקשה... וחנוק לי שם... והאדמומיות בפניי כבר עברה...
מנסה רק להשלים איתך, עם המצב...
ייקח לי קצת זמן לשכוח... תקופת חיים... ועוד שנים יעברו...
ומקץ 20, ניפגש בסימטה חשוכה ואת כבר שכחת ואני אראה איך גדלת
ואיך השלום שאמרתי לך הוא הרבה יותר מהשלום שאמרתי לי... היי
שלום, וכשניפגש, אולי תדעי לזכור ולהקדיש זמן מחשבה לשלום שאת
אומרת...



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 26/8/03 17:10
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
נועה אפלתי

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה