[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








החיים עוברים מאות תינוקות נולדים כל דקה ומאות אנשים מתים...
ויש עוד פיגוע ועוד אחד, ונראה כאילו כל אדם שמת כבר לא כל כך
חשוב...
כאילו, ככל שיותר אנשים נפגעים שווי האדם, או יותר נכון חייו
שווים פחות...
אך, בעצם כל אדם שנפגע, אתה, שמסתכל רק דרך מרקע הטלוויזיה לא
נותן לזה להיכנס פנימה לחדור ללבך...
כל אדם שנפגע או פצצה שמונחת ברחוב סואן כל מוות או אסון
שקורה, אתה רק מקבל את זה ומודה שוב שזה לא היית אתה.
הבעיה שאתה כן צריך להבין ולהרגיש כי אחרת גם כשזה יקרה לך כל
שאר האנשים יסתכלו מרחוק והעולם לא ייעצר למרות שהיית רוצה...
וכולם ימשיכו לחיות כרגיל כאילו כלום לא קרה והשמש תמשיך לעלות
כהרגלה ולשקוע לפעמים ב-5 ולפעמים ב-7 והעולם ימשיך דרכו ככל
הימים כאילו שום דבר לא קרה כאילו אתה לא נפגעת...
כאילו אתה לא היית קיים...







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אנשים לא
מאושרים, בדומה
לאנשים ששנתם
נודדת, תמיד
גאים בכך.


תרומה לבמה




בבמה מאז 26/8/03 17:10
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
נועה אפלתי

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה