רציתי לכתוב כבר כל כך הרבה זמן שזה היה כאילו להסתובב עם כאב
בטן תמידי על חוסר יצירתיות, אבל הפעם, הכרחתי את עצמי לכתוב
ולא נכנעתי לכאב הזה שלא ממש כואב, לא פיזית בכל אופן, אבל הוא
מעיק, מעיק על הנשמה.
אז התיישבתי מול דף לבן עם עפרון ביד וחשבתי על מה לכתוב, זה
תמיד קשה להתחיל, המלה הראשונה, המשפט הראשון, הלכתי לשתות מים
וחזרתי לדף, הוא עדיין היה ריק.
היו לא כל כך הרבה פחדים ודאגות בפנים אבל כל כך קשה להעלות
אותם על כתב. הבטן כאבה לי כל כך, אולי ההתרגשות, לפני הכתיבה,
או שהרגשות כבר כל כך מבולגנים שהם מתים לצאת החוצה ולהתבטא
במילים, וניסיתי, באמת שניסיתי לכתוב, וכל מה שיצא לי זה, זה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.