אני דתיה, אל תגידו שלא ידעתם.
אני דתיה, כאילו שלא הבנתם.
אם את השירים שלי קראתם,
אם לחרוזיי האזנתם,
כי אז בוודאי הבנתם,
אני שומרת מצוות.

וכדתיה עלי להגיד
שתמיד תתפשו אותי רק עם שמלה או חצאית.
לא מכנסיים, לא שורטס, לא מיני בוודאי,
רק חצאית או שמלה שירפרפו סביב ברכיי.

כי לבישת חצאית או שמלה, היו בטוחים,
אינה עניין של מה בכך, חברות וחברים.
זו מחוייבות, זו משמעת, זה מוסר אביך ותורת אימך.
כשאת לובשת שמלה, אינך יכולה לנהוג ככל העולה על רוחך.

תחילה יש את הפרקטיקה. דברים שצריך לעשות.
לפני שלובשים שמלה, יש להוריד שערות.
סבון ריחני, התער אץ הלוך ושב,
והרגליים חלקות כמו תינוק (או כמו מה שמתחתיו).
יתרון נוסף אותו יש להדגים
הוא, איך נאמר זאת, אוורור "בריכת הדגים".
הבריזה הקרה בקיץ, עדים השמים,
חודררת ומרפרפת ממש בין הרגליים.
מביאה משב קליל של סוף אפריל ותחילת מאי,
ושל ריחות אביב וקיץ ישירות אל בין רגליי.

אולם יש מחוייבות, זאת כבר נאמר,
למי שלובשת חצאית או שמלה (שזה אותו דבר).
אינך יכולה לשבת כרצונך.
את רגלייך תשכלי, שמא יתגלה קלונך.

והכי עצוב והכי מבאס
זה מה שקורה כשבא לי להתעלס.
עם חצאית המכריזה קבל עם על דתיותי
אין אני יכולה לפלרטט. מקסימום להיות ידידותית.

כי איך אפשר רגליים לפסק
כשאני לובשת את השמלה בצבע האפרסק?
ואיך אפשר לעסות לו את האשכים
כשאני לובשת את החצאית עם הפרחים?
ולאפשר לו למולל לי את הקפלים שם למטה
איך אוכל כשעלי החצאית שקנתה לי סבתא?
לאחוז לו בשרביט איך אוכל להעיז
כשאני בתוך השמלה בצבע הטורקיז?
וכשאני לובשת את החצאית של בית הכנסת
איך אפשר להתעלס בזמן הווסת?
ואיך אפשר לעשות לו ביד, ידידים,
כשאני עם השמלה המיוחדת למועדים?
ולתת לו לגמור לי בפה, אם בכלל מתחשק
כשאני עם השמלה המקופלת במרפק?
ולנשק בחורה תחת עץ השיטה
איך אפשר כשסביב מותניי החצאית הוורודה?
הרגעו חברים. על חדירה ממש חבל על הדיבור.
יש גבול לכל תעלול. זה כבר ממש אסור.
עלי להשאר בתולה ממש עד לחתונה
גם אם לא הייתי לובשת כלום חוץ מעלה תאנה...