ארבל הכרמלי / התעוררות |
וערגותיי נפרצו לגופך,
אל תשוקה מדלקת
עם נרות חג בלב,
וכל חושיי נוגנים
כענבלים תאבים
למלא שחור תהומיי
בשחר נשיקותייך.
10/04/03 ©
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|