בחלוק ישן, כמו וילון מהוה
את עומדת מול החלון,
נותנת לרוח לפסל בבגדיך,
לעצב מחדש את גופך.
גשם לבן זורם כנחל,
השקוף הזה נמס בתוכך.
בין נביטה לנביטה אני מביט בך,
קחי ממני צלע וצרי את עצמך.
תני לי את הרוע להחליט מה טוב לי.
תני לי את הטוב להחליט גם בשבילך.
עוד מעט, תצלצל המטוטלת,
גדולה וכבדה אאספנה כצרור.
תני לי את הטוב לקום וללכת,
תני לי את הרוע לחזור. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.