בחוף הים אני מרגישה,
כציפור דרור חופשיה.
בהיותי על שפת הים שרועה,
אל גלי הים הכחולים מביטה,
לקולות אוושתם קשובה,
אזי אני עד מעבר למזח -
לעתיד צופיה.
כשאני לעבר ההרים מסתכלת,
בעברי מהרהרת,
וזיכרונות ילדות -
דולה וכותבת.
כיצד ארמונות חול ביופים מרהיבים -
בניתי.
משחק "שמות" בחול, עם משפחתי -
שחקתי.
בידע, על כולם גברתי ובמשחק -
ניצחתי.
כהוכחה לכך, מגן-דוד על החול -
שרטטתי.
גם אם הזיכרון לפעמים בנו -
מתעתע,
ואת כל עברנו בוורוד -
צובע.
בכל אשם הים -
הרוגע. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.