|
[מן המחרוזת "והים עודנו מלא"]
הכול כאן מלהגים או שותקים בשפת הים:
החבורה סביב השולחן מנגד
הזאטוט השב וחומק מאימו
הנאהבים המתבודדים מוקפי אדם
הגבר, כרסו בין שיניו, ושניהם מלבינים ושזופים לשמש
להטוטני המטקות על סף הים
אהובתי לצדי ספרה לצדה והזוג אללי לא יודע לשחות
הבלונדית (השבדית?) התופסת גלים בשבע עשרה מעלות
והרץ המודד בשעליו את חופי הים התיכון סביב סביב
הכלב-החום עם השחרחר-המתולתל המשחקים בתופסת
היונים המנקרות על ידי בחול ומושבת השחפים הכסופה ליד השובר -
ואני
אני חוזר ומביט בים
(פינג-פונג של מבטים)
קשוב לנשימתו.
גל צעיר תכול שקוף
נעור מולי ומתחייך -
איזה כיף לראות את הנולד
לחוש את דגדוגו בכפותיי
מכבר אני יודע: לא
כחול אשר על שפת הים
כחול הוא שפת הים שהיא שפתי
(ולפעמים כחלחל-ירוק וגם תכול-אפור) -
אני לוחש לו סודות עבריים
והוא מגלה לי צפונות חוכמת יוון
מקהלה עונה
ורוח תל-אביבית מרחפת על פני המים
[שבת, 1 בפברואר 2003]
|
|
|
לאחר שקראתי את
תגובותיכם
הנלהבות
(!!!)לכתבותי
הגרועות ביותר,
רציתי להודות
לשניכם שהוצאתם
לי את החשק
לכתוב, אני לא
אשרבט יותר אף
מילה על שום
פיסת נייר
מקומטת בחיי!!!
למען האמת, אני
הולך ברגע זה
לתלות את עצמי
מהוילון של
המקלחת, ואני
מקווה שאתם
מרוצים
מעצמכם!!!
בימאיסט במשבר |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.