אז כנראה שלמרות הכל, נועדנו ונולדנו ללכת בתלם.
כנראה שזה לא משנה כמה רחוק תיסע או כמה רחוק תנסה לברוח, התלם
ירדוף אותך לכל מקום בכל זמן. הוא נוח התלם הזה, אין ספק, הוא
חרוש וברור ואתה תראה שם את כולם. כן, כל החברה מהתיכון ומהצבא
ומהטיול, כולם יהיו שם, יחד איתך, בתלם.
אתה עובד וחוסך שקל ועוד שקל וטס הכי רחוק והכי ארוך שרק אפשר,
מנסה לברוח מהעולם ומנסה לברוח לעצמך. מנסה, לא מצליח.
למה אתה שואל? אה, זה כי נולדת ללכת בתלם.
כן ילד, שוב אתה מוצא את עצמך עושה את מה שכולם עושים, באותו
מסלול ובאותו זמן, שוב אתה פוגש את כולם ושוב אתה אחד מהעדר.
לא, כלום לא השתנה, אתה בתלם כמו כולם. עוד כבשה בעדר. אפילו
לא כבשה תועה שמחפשת, סתם עוד כבשה מהעדר שהולכת אחרי רועה
בלתי נראה ונעה בתזמון מושלם יחד עם כל העדר לצלילי החליל.
התלם הופך לצר ולוחץ, המעגל חונק אותך ואתה מנסה לשבור, אבל
אין ברירה.
נולדנו ללכת בתלם.
(בנגקוק, אוגוסט 2003) |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.